פסק-דין בתיק ת"א 8873-05-11

בתביעה זו מבקש התובע צו עשה להורות לנתבעות 1-3 לסגור את חנות הנוחות הפועלת בתחנת הדלק במישור אדומים. בנוסף, כי ינתן צו מניעה קבוע האוסר על הנתבעות 1-3 להקים ולהפעיל חנות נוחות בשטח תחנת הדלק ובשטח המסחרי הסמוך וכן מבקש התובע לאכוף על הנתבעות 4
ו-5 את התחייבויותיהן כלפיו באותו הענין.

עוד מבקש התובע כי אתיר לו לפצל את סעדיו כדי שיוכל לתבוע סעדים כספיים.

כיוון שאין בין הצדדים מחלוקות עובדתיות והתביעה מושתתת כולה על מסמכים מתועדים, חוזים ותכתובות, הסכימו הצדדים כי פסק הדין יינתן על דרך של הגשת סיכומים ומבלי לשמוע עדויות.

מכלול המסמכים צורפו לתביעה וכן צורפו, על ידי התובע, שלושה מסמכים בשלב מאוחר יותר.

לשם הנוחות יצויינו הנתבעים על פי המספרים הסידוריים אשר בסיכומי הצדדים כמופיע בכותרת של פסק הדין (בסדר שונה מזה אשר בתביעה).

רקע

הנתבעת 5 היתה בעלת הזכויות במתחם שהיה מיועד לתחנת דלק ולמרכז מסחרי. יוער כי מדובר בזכות חכירה מאת הממונה על הרכוש הנטוש, אולם לענייננו ניתן להתייחס לזכויות כאל זכויות בעלות.

מאז שנת 1984, היתה הנתבעת 1 שוכרת של שטח תחנת הדלק והיא מינתה את הנתבעת 4 כמפעילת התחנה. ההסכם נחתם ביום 28.6.84 (נספח 4 לתביעה).

ביום 2.12.85 רכש התובע מאת הנתבעת 5 שטח באותו המתחם, אשר יועד לבניית קפיטריה (נספח 1 לתביעה). אין מחלוקת כי התובע אינו רשאי להקים במקום עסק אחר.

במהלך השנים שימש התובע גם כמפעיל התחנה מטעם הנתבעת 1, במקומה של הנתבעת 4. היה זה החל מיום 8.10.85, למשך כשלוש שנים (נספחים 2 ו-3 לתביעה). אין מחלוקת כי בתקופה זו הקפיטריה של התובע טרם החלה לפעול.

ביום 3.10.91 רכשה הנתבעת 3 את זכויותיה של הנתבעת 5 בכל המתחם, מלבד הקפיטריה שבבעלות התובע. הצדדים ערכו שני הסכמים נפרדים: הסכם אחד למכירת הזכויות בשטח המסחרי של המתחם (נספח 5א לתביעה), והסכם שני למכירת הזכויות בשטח תחנת הדלק (נספח 5ב לתביעה).

אין מחלוקת כי הנתבעת 3 השכירה את תחנת הדלק לנתבעת 1 וכי הנתבעת 2 היא המפעילה את התחנה, מטעמה של הנתבעת 1.

בשנת 2011 הקימו הנתבעות 1-2 חנות נוחות בשטח התחנה. על כך טרוניותיו של התובע.

לטענת התובע, הובטחה לו בלעדיות המונעת מן הנתבעות את האפשרות להקים חנות המתחרה בקפיטריה שבבעלותו. התביעה נשענת על ההסכמים שלעיל כמו גם מיני תכתובות, כפי שיפורטו להלן.

הנתבעות 1-3 טוענות כי המסמכים אינם יוצרים את החבות הנטענת על ידי התובע וכי אין כל מניעה להקים ולהפעיל את חנות הנוחות נשוא התביעה.

הנתבעות 4-5 מבקשות לדחות את התביעה על הסף בנימוק כי הן אינן בעלות זכויות ואין להן כל זיקה למתחם נשוא התביעה מזה למעלה מ-20 שנים.

האם טענות התובע יוצרות הסדר כובל

טענתן העיקרית של הנתבעות 1-3 היא כי תביעות התובע מביאות להסדר כובל האסור על פי הדין. התובע, מטבע הדברים, מתנגד לטענה.